הטיפול בכריתה רחבה
הטיפול הניתוחי בשיטה זו כולל כריתה רחבה של הרקמה שבשקע העכוז יחד עם החללים הפילונידליים והעור שמעליהם ועד עצם העצה וחוליות ה"זנב" של עמוד השדרה בעומק. ניתוח "מסורתי" זה מתבצע בדרך כלל בהרדמה כללית או מותנית במסגרת אשפוז בבית חולים. ההחלמה נמשכת מספר שבועות עד חודשים ולרוב כרוכה באי נוחות ובמוגבלות גופנית ניכרת. גישה זו מבוססת על ההשערה ההיסטורית, לפיה התופעה הפילונידלית היא מום גופני הקיים מלידה, שיש להסירו בצורה שלמה ורחבה כדי לרפאו. השערה ישנה זו הוכחה כמוטעית ונזנחה עוד בשנות ה-40 של המאה הקודמת, אך עקרון הניתוח הרחב נותר בעינו מזה מאה ויותר שנים. מרבית הכירורגים בארץ ובעולם עדיין מנתחים בשיטה זו.
שני ניתוחים נפוצים בקטגוריה זו, "סגור" ו"פתוח":
בניתוח ה"סגור" מבוצעת בתום הניתוח סגירת אזור הכריתה ופצע הניתוח בתפרים. סגירת פצע הניתוח מקצרת את משך ההחלמה אך מגדילה את הסיכוי לזיהום מקומי בימים שלאחר הניתוח ומעלה את הסיכוי לחזרה של המחלה בעתיד.
בניתוח ה"פתוח" מבוצעת כריתה רחבה דומה, אך פצע הניתוח לא נתפר. הפצע מושאר פתוח ומצריך המשך טיפולים מקומיים וחבישות, עד שנסגר בהדרגה, בתהליך שיכול להמשך שבועות וחודשים. הסיכוי לזיהום וחזרה של המחלה, קטנים יותר בשיטה זו לעומת השיטה ה"סגורה".
התמונה הסמוכה מדגימה מצב לאחר כריתה רחבה והשארת הפצע פתוח לרפוי משני וסגירה עצמונית, תוך טיפול בחבישות תכופות ומעקב רפואי/סעודי צמוד.
ההצלחה החלקית וקשיי הרפוי בניתוחים הפילונידליים יוחסו במהלך השנים, לפחות בחלקם, להמצאות חתך וצלקת הניתוח בקרקעית שקע העכוז, עם נטייתו הטבעית של העור שבקרקעית לתחלואה ודלקת. בהתאם, פותחו שיטות לכריתה אסימטרית, לא מרכזית, של האזור הפילונידלי, כך שקו התפרים מוסט לצד, אל מחוץ לקרקעית שקע העכוז.
(שיטת קרידקיס - Karydakys ושיטת בסקום - Cleft-lift operation). הסטת קו התפרים הוכחה כמקטינה את סיכויי חזרת המחלה, לעומת הכריתה המרכזית הרגילה.
ההפרעות ברפוי והשיעור הגבוה של חזרת המחלה יוחסו גם למתח והלחץ ברקמות המוצמדות, בזמן תפירת וסגירת חלל הניתוח, לאחר כריתה רחבה. בהתאם להנחות אלה פותחו שיטות ניתוח מורכבות, בהן הכריתה המרכזית הרחבה מתקיימת ללא שנוי, אך סגירת אזור הניתוח מבוצעת על ידי הסטת רקמות מהעכוזים לאזור השקע. הסטת הרקמות בשיטות של "כירורגיה פלסטית" מקטינה את מתח סגירת החתכים, מאפשרת "לחלץ" את חתך הניתוח מתוך שקע העכוז ומאפשרת לרדד ולהקטין את עומק שקע העכוז. כל אלה אכן מצמצמים את שיעור חזרת המחלה לפחות מ-10%, אך במחיר של ניתוח מאד נרחב, הפולש גם לאזורי העכוזים, תחלואה ניתוחית והפרעה אסטטית ניכרת.
התמונות הניתוחיות הבאות מדגימות ניתוחי כריתה רחבה של מחלה פילונידלית עם כסוי וסגירת אזורי הכריתה על ידי מתלי רקמה מהעכוזים הסמוכים. ניתוחים אלה הם נדירים בשימוש למחלה פילונידלית ומבוצעים לעתים במצבים של מחלה מאד מפושטת או במצבים של מחלה חוזרת, עקשנית, לאחר ניתוחים קודמים.
